ירושה על פי דין

אנשים רבים שומעים את המונח "ירושה על פי דין" בפעם הראשונה רק כאשר הם נתקלים במצב אישי בו אחד מבניה משפחה נפטר. לא תמיד הנפטר משאיר אחריו צוואה מסודרת בה הוא קובע מי יירש את רכושו ובמקרה כזה מתעוררת השאלה: מי יורש את הנפטר וכיצד מחלקים את הנכסים שלו?
במאמר זה נסביר בצורה פשוטה וברורה מהי ירושה על פי דין, איך היא פועלת, ונביא דוגמאות מחיי היומיום שיעזרו להבין את המונח הזה.

אז מה זה בעצם "ירושה על פי דין"

כאשר אדם נפטר והוא אינו משאיר אחריו צוואה, נכנס לפעולה החוק שקובע מי היורשים של הנפטר. בישראל, הכללים הללו נקבעו בחוק הירושה. החוק כולל מנגנון אוטומטי שנכנס לתוקף כאשר ברור שאדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה. בחוק הירושה קבעה המדינה סדר עדיפויות ברור, כך שלא נשאר "חלל ריק". במילים אחרות, גם אם הנפטר לא כתב מה הוא רוצה שיקרה עם רכושו, החוק דואג לקבוע עבורו מי יקבל את הירושה.

מי נחשב יורש על פי חוק הירושה?

החוק מגדיר "מעגלי הקרבה" לצורך קביעת היורשים כלומר, החוק קובע מי הם הקרובים של הנפטר אשר זכאים לרשת אותו, לפי סדר קירבתם המשפחתית לנפטר.

המעגלים נקבעים לפי סדר שנקבע בחוק, כאשר המעגלים המקובלים הם המעגלים הקרובים הבאים:

  1. בן/בת זוג של הנפטר – הם תמיד בראש הרשימה, ותמיד יורשים חלק מהעיזבון.
  2. ילדים וצאצאים שלהם – אם לנפטר יש ילדים, הם יורשים יחד עם בן/בת הזוג.
  3. הורים וצאצאיהם – אם אין ילדים, ההורים של הנפטר (או האחים והאחיות, אם ההורים כבר לא בחיים) נכנסים לתמונה.

 

להלן מספר דוגמאות שיבהירו את הכללים שנקבעו בחוק הירושה לחלוקת עיזבון כאשר המוריש לא הותיר צוואה:

דוגמה 1: אדם נפטר והשאיר אישה ושני ילדים

במקרה כזה החוק קובע, שהאישה מקבלת חצי מהעיזבון והחצי השני מתחלק בין שני הילדים בחלקים שווים. כלומר, אם קיימת בעיזבון של הנפטר דירה בבעלותו, האישה תקבל מחצית מהזכויות בדירה וכל אחד מהילדים יקבל רבע מהזכויות בדירה. במצבים בהם הדירה היא בבעלות משותפת של שני בני הזוג, הרי שחלוקה כזו תעשה אך ורק ביחס לזכויותיו של הנפטר בדירה. התוצאה תהיה שלאחר חלוקת עיזבונו, האשה תשאר עם 75% מהזכויות בדירה וכל אחד מהילדים עם 12.5% מהזכויות בדירה.

דוגמה 2: אדם נפטר ללא ילדים, אך הותיר בת זוג והורים

במקרה כזה – בן/בת הזוג מקבלים שני שלישים מהעיזבון, וההורים מקבלים את השליש הנותר.

 

מהם הנכסים שהיורשים זכאים לרשת?

הירושה כוללת את כל מה שהיה שייך לנפטר במועד פטירתו וזה כולל גם:

  • דירה או קרקע
  • כסף בחשבון בנק
  • מכונית
  • מניות או השקעות
  • חפצי ערך (תכשיטים, יצירות אמנות)

אלו רק דוגמאות של סוגי נכסים שהיורשים עשויים לרשת, אולם הם זכאים לרשת לא רק נכסים פיזיים אלא גם נכסים רוחניים, כדוגמת פטנטים, מוניטין וכיוצב'. יחד עם זאת, חשוב לדעת שגם חובות יכולים לעבור בירושה. כלומר, אם לנפטר היו חובות לבנק, הנושים יכולים לדרוש לפרוע אותם מתוך העיזבון לפני שהכסף מחולק בין היורשים.

 

למה בן/בת הזוג תמיד יורשים את בן/בת הזוג שלהם?

החוק הישראלי נותן מעמד מיוחד לבן או בת הזוג. גם אם הנישואים נמשכו זמן קצר, לבן/בת הזוג יש זכויות ברורות בעיזבון. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא פשוט המשפחה הגרעינית היא הראשונה במעלה ולכן בן/בת הזוג לא נשארים "בחוץ". עם זאת, יש מקרים שמעלים שאלות לא פשוטות, למשל בני זוג שחיו בנפרד שנים ארוכות בלי גירושין רשמיים. במצבים כאלה, בתי המשפט כבר נדרשו להחליט האם מדובר באמת בבן/בת זוג "יורש" או לא.

 

מה קורה כשיש ילדים מנישואים שונים?

כאן מתחיל להיות מעניין. דמיינו אדם שהתחתן פעמיים, ומכל אחד מהנישואים נולדו ילדים. כאשר אותו אדם נפטר ללא צוואה החוק לא מעדיף זוג מסוים של ילדים על פני אחרים. ילדים הם ילדים על פי החוק, בין אם הם ילדים מנישואים ראשונים בין אם הם ילדים מנישואים שניים ואפילו אם אלה לא נולדו במסגרת של נישואים. כולם יורשים בדיוק באותה מידה, בחלקים שווים. ככל שאדם מעוניין להדיר את אחד מילדיו או שהוא מעוניין לתת לו חלק שאינו דומה לשאר אחיו, הרי שלצורך השגת מטרה זו הוא מחוייב לערוך צוואה וההסדר החוקי אינו יכול לסייע לו להשגת מטרה זו.

בסך הכל ההסדר שקובע החוק נשמע הוגן, אבל בפועל זה עלול לגרום לא מעט חיכוכים – למשל כשיש דירה אחת בלבד וילדים משתי משפחות שונות וצריכים להחליט מה עושים איתה. אם יש אי הסכמות בין היורשים ביחס למכירת הדירה, זה עשוי בהחלט להגיע להכרעת בית המשפט. לכן, פעמים רבות מורישים עורכים צוואה עוד בחייהם ובה הם קובעים הוראות ברורות ביחס לדירה ולעיתים מורישים אותה רק ליורשים שמסתדרים זה עם זה, כאשר את יתרת הרכוש שלהם הם מורישים ליורשים הנותרים. כך הם מקטינים חיכוכים אפשריים בין היורשים שלהם.

ירושה על פי דין אולי נשמעת כמו מושג משפטי יבש, אבל למעשה היא נוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו. ברגע שאנחנו מבינים איך החוק מחלק את הנכסים של הנפטר כשאין צוואה, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו שאלה פשוטה: האם זה באמת מה שהיינו רוצים שיקרה?

החוק נותן פתרון אוטומטי וברור, אבל הוא לא תמיד תואם את הרצונות האישיים, את הקשרים המיוחדים שיש לנו בחיים, או את המורכבות המשפחתית שלנו. מי שמבין את הכללים, יכול לקבל החלטות מודעות בין אם להסתמך על החוק, ובין אם לבחור בדרך אחרת באמצעות צוואה שמותאמת אישית.

בסופו של דבר, ההבנה של המושג "ירושה על פי דין" היא לא רק ידע משפטי – היא כלי מעשי שמאפשר לנו לקחת אחריות על העתיד של המשפחה שלנו, ולוודא שהרכוש שצברנו יחולק בדיוק בדרך שנבחר.

 

*האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי ובכל מקרה של עניין קונקרטי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מאת עורך דין הבקיא בנושא.